שמיעה היא תהליך בו גלי הקול נקלטים דרך האוזן החיצונית ועוברים דרך מעבר צר הנקרא תעלת האוזן, (אפרכסת) המוביל אל עור התוף.
באוזן התיכונה, גלי הקול מרטיטים את עור התוף, ותנודות עור התוף מרטיטות בתורן שלוש עצמות זעירות הנקראות הפטיש, הסדן והארכובה, הנמצאות בתוך השבלול.
השבלול מכיל מאות אלפי שערות,שנעות בזמן הגירוי ומפעילות את עצבי השמע, השולחים אותות חשמליים למוח, שלבסוף מפענח את סוג, מיקום, גובה הצליל וכו.
מדובר במערכת מסונכרנת להפליא כאשר הכל תקין.
אך במידה ויש בעיה באחד או יותר מהחלקים/שלבים הללו, אתם עלולים לחוות ליקויי שמיעה.
1. הגברת הטלוויזיה/הרדיו לעוצמה גבוהה באופן קבוע
2. קשיי שמיעה בסביבה רועשת
2. קושי להבחין בין צלילים דומים כמו לדוגמה בין "פ" ל"ב"
3. קושי להבין מילים בצורה מדויקת וברורה, כמו גם את הפרטים בשיחות
4. בקשות חוזרות מהסביבה לחזור על מילים/משפטים שאמרו
5. רעש או זמזום קבוע באוזן
6. קולות הסביבה נשמעים כרעש מפריע
7. כאשר מעירים לכם על שמיעתכם באופן קבוע
8. אתם צריכים קשר עין עם הדובר באופן קבוע
9. אתם חווים תחושת בדידות, ואף דיכאון
10.עייפות כרונית, כאבים וגירויים באזור האוזן
בדיקות השמיעה נחלקות ל-2 סוגים עיקריים:
בדיקות שמיעה אובייקטיביות:
בדיקות אלו אינן דורשות שיתוף פעולה מצד הנבדק ואינן פולשניות.
הן מאפשרות לבודק להעריך חלקים שונים במסלול השמיעתי, ולבדוק כיצד עצבי השמיעה והמוח מגיבים לצלילים.
בדיקות שמיעה סובייקטיביות:
בדיקות שמיעה אלו, דורשות שיתוף פעולה אקטיבי מצד הנבדק. הבדיקות כוללות בדיקות סף לדיבור ובדיקות סף לצלילים – בדיקה זו, מהווה בסיס לתהליך התאמת מכשירי השמיעה.
אנו מתאימים את שיטת הבדיקה לגיל הנבדק/ילד, החל מהתבוננות על תגובות רפלקסיביות בינקות, ובהמשך התניה לאורות או למשחק בכל פעם שהילד שומע. סוג הבדיקה שעל המטופלים לעבור נקבע בהתאם לגילם, למצבם הרפואי ובהתאם להפניית הרופאים.